בשלב מסוים ההורים מזדקנים, מאבדים בהדרגה את עצמאותם וזקוקים לעזרה. מלאכת העזרה להורים היא תפקיד מאתגר הדורש לא פעם תושייה אך גם יעוץ ותמיכה.
הטיפול בהורים - התפקיד החדש
זה עלול לקרות בתקופת חיים מושלמת לכאורה, כאשר נראה כביכול שהחיים הסתדרו, הילדים גדלו והם מסתדרים לבד, יש תחושת שביעות רצון, יציבות וביטחון במקום העבודה יחד עם מחשבות על תקופת הפנסיה הקרבה. המשכנתא כבר מזמן שולמה, הזוגיות טובה ויציבה וסוף סוף אפשר קצת לעצור ולנשום… ואז, פתאום הדברים משתנים, ההורים חולים, לא מתפקדים, מתקשים, מבוהלים…. השלווה קורסת, ואנו מוצאים את עצמנו, לעיתים כרעם ביום בהיר, במצב חדש ומבלבל. ללא שום הכנה או הדרכה מראש אנו נשאבים לתוך תפקיד שיש בו מורכבות גדולה והדורש משאבים פיזיים ובעיקר רגשיים, תפקיד המלווה בצער וכאב גדולים, תפקיד הטיפול בהורים המזדקנים.
דאגות שלא הכרנו קודם מציפות את לוח הזמנים שלנו ואת לבנו. הדאגה שחלילה אבא לא ייפול, או שאימא לא אוכלת מספיק כי לאחרונה היא ירדה במשקל, הדאגה שאולי הגז בכיריים שוב נותר דולק, הספק שמא ההורה איננו מתרחץ או החרדה ששוב נקבל שיחה מהשכן שמצא אותו אבוד מספר רחובות ליד הבית. ומה עושים עם התקפי הבכי או התפרצויות הזעם שלא הכרנו קודם? ומה עושים עם הנטייה החדשה להתכנס, להתרחק, להימנע מחברה? ומי ידאג לכל הבירוקרטיה, לביטוח הלאומי, לביטוח הסיעודי, למטפל הצמוד, לחשבונות הבנק, ולחופשת הסקי היקרה שנוכלים מכרו בטלפון לאחד ההורים? כל כך הרבה דברים, כל כך הרבה פרטים, כל כך הרבה כאב ודאגה לכולם. איך הופכים בין לילה מילדים לבעלי תפקיד של אחריות להורים?
ההורים מזדקנים ונחלשים, המערכות השונות נחלשות, הזיכרון איטי יותר, מהירות התגובה יורדת, הגוף והנפש נחלשים ומביאים על הקשיש אתגר קשה מנשוא, איבוד העצמאות. הוא הופך לתלוי ונזקק לתמיכה, לעזרה ולנוכחות. לגריאטר המטפל תפקיד מרכזי בתוך כל הסבך הזה. תפקידו לחתור לזיהוי של התמונה המלאה על מנת לתת ייעוץ מקיף, פרטני ותומך ולאפשר לבני המשפחה להבין את התמונה הכוללת והתהליכים הצפויים כדי שיוכלו לקבל החלטות מושכלות.
התמונה הכוללת שיבקש הרופא הגריאטר לראות תהיה מורכבת מחלקים רבים ובהם:
- מצבו הפיזי, הגופני של הקשיש, המחלות מהן הוא סובל, התרופות אותן הוא נוטל, מצבו התפקודי, רזרבות השרירים והמערכות השונות כגון מערכת הכליות, הלב, הריאות, השמיעה, הראיה ועוד.
- מחלות כרוניות כמו סוכרת, יתר לחץ דם, ניתוחים בעבר, תרופות שנטל בעבר וכו'.
- מצבו הרגשי של הקשיש, האם חווה טראומות בעבר, האם הוא אדם בעל כוחות או שנפשו תשושה?
- עברו של הקשיש, האם הוא מהגר, ניצול שואה או יליד הארץ, מה השכלתו, מהם כישוריו, במה עבד ומה גורם לו הנאה?
- מצבו הקוגניטיבי של הקשיש, יכולות החשיבה שלו, יכולת פתרון בעיות, יכולת הזיכרון, יכולת עיבוד הנתונים, יכולת ההתמצאות ועוד.
- מקום מגוריו של הקשיש. האם הוא גר בביתו, בדיור מוגן או בבית אבות? האם יש מעלית? האם הדירה מתאימה למצבו התפקודי?
- הנגישות של הקשיש למקור תזונה בריאה.
- מערכת היחסים שיש לקשיש עם משפחתו, שכניו וסביבתו הקרובה. מהם גורמי התמיכה שלו, האם הוא בגפו, בזוגיות או עם מטפל צמוד?
הרשימה עוד ארוכה והתמונה המלאה היא פאזל של חלקים רבים שהגריאטר צריך לאסוף יחד לכלל תובנה שתאפשר למשפחה להחליט החלטות מושכלות ולהצליח בתפקיד החדש, הלא צפוי, המאתגר אך הכל כך חשוב בחיים של הקשיש עצמו ושל כל בני משפחתו.
